התמודדות עם משבר האקלים בתעשיות עתירות פחמן

נכון לשנת 2016, נפלטו לאטמוספירה גזי חממה שמוערכים בכ-49.4 מיליארד טון של פחמן דו-חמצני - CO2. מאז אומנם חלה ירידה מתונה בסך הפליטות, אך באופן שעדיין אינו מספיק כדי למתן את התחממות כדור הארץ. כשמסתכלים על פילוח מקור הפליטות ניתן להבחין במספר תעשיות דומיננטיות: אנרגיה (ייצור חשמל ושימוש בדלקים), חקלאות, בנייה (פלדה ומלט), ספנות ותעופה.

האנליזה המוצגת נלקחת למעשה מכל הסקטורים; תעשייה, מסחר, מגורים, תחבורה ונחשבת מקיפה מספיק להסתכלות על סך הפליטות הגלובליות. זכויות יוצרים ע״פ הרשיון המופיע בתמונה

תעשיית האנרגיה - ייצור ושימוש בדלקים

באופן רשמי, מקור הפליטות העיקרי מגיע משריפת דלקים מאובנים (fossil fuels) הגורם לפליטת CO2 לאטמוספירה. ישנו מקור נוסף שאינו מבוקר בצורה הדוקה לעומת שריפת הדלקים - והוא 'בריחת' גזי חממה (בדרך כלל מתאן - CH4) המשתחררים לאטמוספירה בתהליך ההפקה, השינוע או בשריפה לא מיטבית של הדלק. בכל אחד מהשלבים ישנן דרכים לצמצם את כמות הגזים הנפלטים כאשר צמצום בתהליך ההפקה הוא המורכב מביניהם ודורש תכנון מראש של תשתיות ההפקה והקידוח. ישנם מתקנים רבים להפקת גז שגם לאחר הפסקת השימוש בהם ממשיכים לפלוט מתאן לאטמוספרה. לפי הדיווחים הרשמיים מתעשיית האנרגיה, מתרחשת פליטה שנתית של 120 מיליון טון של מתאן (מקביל ל-480 מיליון טון CO2). לפי הערכות מעודכנות, מספרים אלו עלולים להיות גבוהים פי 7-10 ממה שהוערך בתחילה. בסך הכל, אחראית התעשייה ל-38 מיליארד טון בשנה (נכון ל-2016) שהם 78% מסך הפליטות.

המאמצים העיקריים לצמצום הפליטות בתחום מגיעים מכיוון הרגולטורים השונים הדורשים שימוש נרחב יותר בהתקנים של לכידת CO2 על-גבי ארובות, פיקוח מוגבר על בריחת מתאן (מעקב אחר תפקוד הלפיד במתקני זיקוק לדוגמא) והפסקת השימוש בפחם.

תעשיית החקלאות

זה עשוי להפתיע רבים, אך מדובר בתעשיה שמביאה לפליטה שנתית של 9 מיליארד טון גזי חממה בשנה. הגורם הידוע ביותר הוא תעשיית החי (כמעט 3 מיליארד טון) בעוד הגורם העיקרי הוא אדמות חקלאיות (5.1 מיליארד טון). כדי להבין מדוע עיקר הפליטות נובע בסופו של דבר דווקא מגידול צמחים, עלינו להסתכל על שרשרת האספקה של תעשייה זו: דישון ועיבוד הקרקע מביאים לפליטת מתאן (דישון יתר ברחבי העולם גורם למשבר סביבתי פחות מוכר ממשבר האקלים), כאשר תהליך ייצור הדשנים נחשב לרווי בפליטת CO2. התוצרים החקלאיים, למרות שנוצרו למעשה מספיחת CO2 ע"י פוטוסינתזה, מתפרקים ברובם במשך זמן קצר ומביאים לפליטת מתאן ו-CO2 בחזרה לאטמוספרה. כמובן פעולות שגרתיות אשר דורשות אנרגיה גם נכנסות לחישוב. גידול אורז נחשב למזהם ביותר ואחראי כמעט לחצי מיליארד טון לאור העובדה שברוב המקומות בעולם, אורז מגודל בהצפה היוצרת שחרור מתאן מוגבר.

ישנם פיתוחים רבים בתעשייה שנועדו לאפשר את צמצום הפליטות הללו המתמקדים בייצור דשן ירוק ואפילו דישון ביולוגי - לצד השקיה ודישון מדויקים אשר נכנסים בהדרגה לשימוש.

תעשיית הבנייה - מלט ופלדה

ייצור בטון ופלדה הם הגורמים העיקריים לכך שתעשיית הבנייה אחראית לפליטת 5 מיליארד טונות של גזי חממה בשנה. תהליך הייצור העיקרי של מלט (המרכיב העיקרי בבטון) כולל שריפה של אבן גיר ושחרור ה-CO2 הכלוא בתוכה, לכן עבור ייצור של טון מלט נגרום לפליטת טון CO2 לאטמוספרה. ייצור פלדה דורש אנרגיית חום רבה שברובה מגיעה משריפת דלקים מאובנים.

כיום ישנם פיתוחים חדשים לייצור בטון בצורה חסכונית יותר או הטמנת גזי חממה בתוכו. ייצור הפלדה נמצא מתאים ביותר לשימוש במימן כתחליף לשריפת דלקים וכרגע הייצור בשיטות אלה נמצא רק בשלבים ראשוניים.

ספנות, תעופה - והמעבר לתחליפי דלקים

את המעבר של תעשיית הרכב להנעה חשמלית כולנו מכירים אבל בתחומי הספנות והתעופה ישנם אילוצים אחרים. צפיפות האנרגיה ליחידת משקל של הסוללות השונות לא מאפשרות מעבר מסיבי להנעה חשמלית במטוסים ואוניות סוחר בעת הזו וכל שינוי סוג דלק מצריך מעטפת לוגיסטית נרחבת בנמלים ובשרשראות האספקה שלהם לצד שינוים מסיביים במבנה האניה או במערכת ההנעה של המטוס.

בתעשיית הספנות מתרחש מעבר של מספר חברות לשימוש בהנעה בגז טבעי, כלל לא ברור אם מעבר זה יתרום לצמצום פליטת גזי חממה בתעשיה ונעשים מאמצים לבצע מדידות נרחבות סביב מעבר להנעה בגז. ישנם קולות אחרים הקוראים לתעשיית הספנות לאמץ שימוש בדלקים אחרים כדוגמת אמוניה, דלק ממקורות ביולוגיים או מימן. אך הקונצנזוס המרכזי הינו סביב מימן - בהיבטי יעילות אנרגטית, רמות הזיהום, ואפילו בטיחות (לעומת אמוניה).

בתעשיית התעופה אין עדיין מעבר של ממש מסוגי הדלק המסורתיים והתאמת דלקים ירוקים בעלי צפיפות אנרגיה פחותה לתעשייה עלולה להימשך כשני עשורים לפחות. ישנן בשורות בתהליכי הייצור של אותם דלקים מסורתיים - כך שאמנם המטוס יפלוט אותה כמות גזי חממה עבור טיסה נתונה, אך ייצור הדלק הפך למזהם פחות.